רוב מבצעי הקרדיו, עמוק עמוק בפנים, תמיד יתעניינו בזה. אולי חלק יהפכו את זה לשאלות פילוסופיות, ולוויכוחים נצחיים על איך וכמה, וחלק פשוט יחליקו את זה, אבל – את רובנו, זה מעניין. לדעת, בכלל.

אבל גם לדעת כמה השקענו, כמה הוצאנו, או במילים אחרות – כמה אפשר לטחון אחרי.

חלקנו יקשיבו לעצות, חלקנו יעשו חישוב מהיר של קילומטראז', חלקנו יאמינו למה שההליכון אומר, וחלקנו ישבו בבית עם אקסל על הגרמין/פולאר ויריצו אנליזות עם סיבוכיות של סדר 3. כי חס וחלילה נפספס קלוריה, ונוכל לשתות עוד כוס פפסי מקס.

כלל היד שלי לפחות, אומר שבריצה רגילה, שורפים לכל קילומטר, את משקל הגוף בקילוגרמים. למשל, אם מישהו שוקל 70, אז הוא ישרוף במהלך ריצה כ-70 קלוריות. פלוס מינוס. תנחומיי לאלו ששוקלות פחות. אבל כמובן, שיש רמות סיבוכיות גבוהות מכך. למשל, מישהו שרץ את אותו קילומטר בבוקר, ב-10 מעלות, ובצהריים ב-30 מעלות, סביר להניח יוציא אנרגיות שונות לגמרי. לכן, גם רמת המאמץ באותו ק"מ רלבנטיות – היתה רוח, מה הטמפ', בעליה או בירידה, ואפילו באיזו מהירות רצנו. כמה זה משנה? קטונתי. אבל את Amby Burfoot זה עניין יותר, והוא פרסם איזה מאמר שהסביר את זה קצת יותר טוב, ומתוכו אתן את ה-highlights הרלבנטיים.

הנחת היסוד של הרבה אנשים, היא שוב, שקילומטר הוא קילומטר. לא משנה אם רצים אותו או הולכים אותו. אתם אפילו תוכלו למצוא 1,000 לינקים בגוגל שיצדיקו את זה, או שיגידו שזה הבדל זניח במקרה הטוב. חלקנו אפילו למד פיזיקה, ויודע שאנרגיה שווה משקל על פני מרחק. וזהו. אפילו ניוטון אמר.

אבל אז יהיו מתחכמים, שהמשיכו לשאול שאלות אחרי שהם סיימו עם הספר הצהוב של יורם אשל. אלו עוד עלולים להגיד למשל, שבפעילות מתמשכת, אנחנו שורפים 5 קלוריות לכל ליטר חמצן שאנחנו צורכים, ושאנחנו צורכים הרבה יותר חמצן בריצה מאשר בהליכה. חוכמולוגים.

במחקר מדצמבר 2014, נבדקו 12 גברים ו-12 נשים להוצאה אנרגטית על הליכון, גם בריצה וגם בהליכה. והפלא ופלא, הנה התוצאה אחרי 1600 מטר:

גברים נשים
ריצה 124 105
הליכה 88 74

כלומר, 40% (!) יותר קלוריות נשרפו בממוצע בריצה מאשר בהליכה. ההפרש בין הגברים לנשים הוא כנראה, הבדלי המשקל.

מה ניוטון היה אומר על זה? לא יודע, בשביל זה צריך להמציא מכונת זמן. או לשער שבזמן הריצה מרכז הכובד של הגוף שלנו הרבה פחות יציב מאשר בהליכה, ולכן – מתבצעת עבודה נוספת. תשאלו את יורם אשל.

אז 40%! וואו. לפני שאתם הולכים להצטייד בשעון דופק חדש, עכשיו זה הזמן לומר שזה לא בדיוק מידע שימושי. סורי. בא לי לסבך את זה יותר. כי כשאנחנו מודדים שריפת קלוריות, צריך למעשה לחשב את נטו הוצאת הקלוריות (כמה שרפנו במאמץ עצמו), מתוך ברוטו הוצאת הקלוריות (שזה כולל את מה שהיינו שורפים גם אם היינו שרועים על הספה). ואנחנו לא מדברים הרבה על נטו הוצאה קלורית, כי… קיבינימאט, אנחנו שונאים לחסר. אבל אולי זה היה עוזר לכמה אנשים להבין למה הם לא יורדים במשקל.

אבל במחקר המדובר, כן בדקו את זה. והם השוו ריצה של 10 קמ"ש להליכה של 5 קמ"ש. ועכשיו זה נראה קצת אחרת.

גברים נשים
ריצה 105 91
הליכה 52 43

כלומר, ריצה שורפת בערך פי 2 קלוריות מאשר הליכה, נטו. ואם עושים את אותה פעילות על פני יחידת זמן, אז בשעה ריצה, שורפים למעשה פי 4 קלוריות (נטו) מאשר שעה הליכה.

ואיפה נקודת השוויון?? הרי, מתישהו, מן הסתם, יש ריצה מספיק איטית או הליכה מספיק מהירה, ששריפת הקלוריות שם תהיה פחות או יותר שווה. ובכן, זה אולי אינדיבידואלי, אבל הנקודה הזו מתרחשת בערך סביב ה-8 קמ"ש. שם בערך משקיעים אותה אנרגיה בלרוץ וללכת. לא יפתיע אתכם אם תנסו ללכת במהירות גבוהה יותר, וכנראה יהיה לכם קשה יותר ללכת במהירות הזו מאשר לרוץ במהירות הזו. מצד שני, אולי תופתעו בהתחלה, אבל גם אם תנסו לרוץ במהירות נמוכה יותר, כנראה תתאמצו יותר מאשר אם תלכו במהירות הזו. (תנסו לחשוב על לרוץ בקצב 4 קמ"ש…)

אז מה השורה התחתונה??? שקודם כל, אם תלכו בקצב גבוה מ-8 קמ"ש, עדיף לכם ללכת מאשר לרוץ. כלומר, אם בכלל תוכלו ללכת בקצב 12 קמ"ש, למשל. אבל אם לא – לכו רגיל, תתלו על המקרר, ותשרפו לשלום. יש להכפיל את הטבלה הבאה במשקל הגוף בשביל לחשב כמה קלוריות נשרפות בכל קילומטר פעילות:

ברוטו נטו
ריצה 1.04 0.875
הליכה 0.73 0.41

מודעות פרסומת