“אבל זה עם שמן קנולה!” – אם הייתי מקבל מיליון שקל על כל פעם ששמעתי את זה, הייתי כבר מסודר. אבל אני לא חומרני, אז לא ביקשתי.

מסתבר שזה התירוץ של שנות האלפיים לשימוש בשמן. איפושהו לפני ככה וככה זמן זה הגיע למדפים, משומקום, והפך להיות חביב הקהל, בעיקר בגלל אחוז השומן הרווי (הנמוך יחסית) שהוא מכיל.

images

“אבל זה עם קנולה!”

אז קודם קודם כל כל –  שמן זה שמן. אותן 9 קלוריות לגרם. אכן, אחוז שומן רווי הוא חשוב, אבל אפיית עוגה עם שמן קנולה, לא הופכת אותה ליותר רזה. במקרה הטוב, היא הופכת אותה לפחות נוראי.

ועכשיו הדבר המעניין. זה לא שיש לי בעיה גדולה עם שמן קנולה, אבל זה רק אני. לעומת זאת, יש לי תחושה קלה ש-99% מאלו שזורקים את המשפט “אבל זה עם קנולה” כהרף, אפילו לא יודעים מה זה שמן קנולה. ומה זה משנה? הם קיבלו לגיטימציה מד”ר קרסו או אודטה או שומרי משקל – שקנולה זה טוב. Ignorance is bliss. אני אמנם לא מצדד בשום החלטה שתקחו בעקבות מה שאומר, אבל… לפחות תדעו על סמך מה אתם מחליטים. אז, בבקשה לפתוח מחברות, קצת היסטוריה.

קנולה. הצמח העתיק. כולם זוכרים את סנה הקנולה שלא אוכל. וכמובן, גם את הטיול השנתי בכיתה ג’ שלקחו אותנו לראות מטעי קנולה. נשמע לכם מוכר, לא? יש לי תחושה שלא. בזמן שכולם יודעים ששמן תירס עושים מתירס, שמן סויה מסויה, שמן זית מזית, לאף אחד לא איכפת ששמן קנולה לא עושים מקנולה. כי אין צמח כזה.

Canola = CANadian Oil Low Acid

נשמע יותר מוכר? ברור שלא. שמן קנולה למעשה מייצרים מלפתית. עכשיו נשמע מוכר?? מה, עדיין לא? מי שלא מכיר את יצירת הפאר לפתית, מוזמן לגגל את הלכות קטניות בפסח. עוד סיבה לא להיות אשכנזי. ואכן בלפתית משתמים בעיקר באופן תעשייתי (תסתכלו טוב טוב מה יש לכם בשוקולד). אבל יש סיבה שאתם לא מחזיקים שמן לפתית במזווה. א – כי קבוצת יחסי הציבור של ארגון מגדלי הלפתית בדיוק נסגרה, אז המיתוג היה די חלש. מה לעשות, שמן לפתית לא בדיוק עושה חשק להשפריץ על הסלט שלכם.

images (1)

תכירו – לפתית

אבל יותר חשוב : ב – כי בשמן לפתית אמיתי כבר עושים שימוש. בתור חומר סיכוך צבאי. לפחות זה מה שעשו איתו עד אמצע שנות ה-70.  עכשיו זה בטוח יותר מעורר תיאבון. אל תדאגו, לא נותנים לכם להכין מאפינס עם שמן מכונות (אגב, יש מדינות שבהם כן השתמשו בשמן לפתית לבישול מזה ימים ימימה). אז באמצע שנות ה-70, מדענים (קנדיים, אם זה לא היה ברור מספיק) הצליחו לשדרג את שמן הלפתית בתהליכים ביוכימיים. לא ניכנס יותר מדיי לפרטים, אבל המטרה היתה לשנות את רמות החומציות הגבוהות של שמן הלפתית, בשביל לעשות בו שימוש ביתי. הא לכם – שמן לפתית משודרג. עם שם משודרג – קנולה.

החלק המעניין שאליו אני חותר יהיה קצר וקולע. אם הפור לצידכם, שמן הקנולה שקניתם הונדס כימית. אם לא, שמן הקנולה שקניתם יוצר מלפתית מהונדסת גנטית, בשביל להקל על התהליכים העוקבים. (תלוי איפה ייצרו את השמן)

וזהו. אין לי כוונה להיכנס (לפחות לא עכשיו) לדיון הארוך של אוכל מהונדס מול אוכל אמיתי ומה עדיף. יש כאלו שיגידו שהשורה התחתונה חשובה – אחוז השומן הרווי הנמוך. ויש שיגידו שעדיף לאכול חמאה עם אחוז שומן רווי גבוה על גבי מרגרינה עם אחוז שומן נמוך – כי עדיף טבעי על מהונדס.

Genetically modified Canola spreads into the wild

אבל בינתיים – כולם מוזמנים להוריד את רמת ההתלהבות כשאתם מחליפים את השמנים הטבעיים בשמן מהונדס. סתם בשביל לסבר את האוזן, תיקחו בבקשה את תרסיס ה-PAM המדהים שקניתם ותראו מה הוא מכיל (למשל, סיליקון, פרופן, בוטן ואיזובוטן – כל מה שאנחנו בד"כ מחזיקים בבית בשביל לייצר פצצה). לי יש בבית מכשיר ספריי שבו אפשר למלא איזה שמן שרוצים, והוא מכיל – שמן. אבל השורה התחתונה שלי – אם כל הטרטור הזה חסך לי לפחות פעם אחת לשמוע את אותו תירוץ להשתמש בשמן הזה… דיינו.