טוב, זה עלול להתחיל להיות פופולרי מדי, אבל מסתבר שיש אנשים שמצפים למצוא פה תשובות. דלות שומן כמובן. או שלא, אבל אלו בדיוק התשובות שאפשר לקבל כאן, אז… לעבודה.

לא מעט שאלו על קלתית פתי בר, או בכלל על קלתיות דלות שומן.  אז כן, הזכרתי שפתי בר יכול להיות יופי של פתרון לעצלנים, אבל מעבר לכך, הוא גם יכול לשמש כקלתית מופחתת-שומן – מכיוון שהוא כבר כולל שומן בעצמו, ועל כן הפירורים שלו כבר מספיק “קראנצ’יים” ולא דורשים אפייה/ערבוב עם שומן כלשהו. אגב, את הפתי בר אפשר להחליף ב”מוצרים תעשייתיים” אחרים עם אפקט דומה, כמו למשל קורנפלקס (או הפירורים שנשארים ממנו בתחתית השקית), קרקרים, שיבולת שועל… אבל לפחות לעת עתה, בואו נדבוק בפתי בר. (למען האמת, פשוט כי זה הכי מוצלח – מזכיר שבכל זאת יש בו 10-14% שומן מלכתחילה)

עדיין, צריך משהו בשביל לאחד את פירורי הפתי בר, חוץ מאוויר (למרות שהוא דל-שומן). במתכונים הרגילים, בדרך כלל משתמשים בחמאה, או מרגרינה. אז מה החלופה? מן הסתם משהו נוזלי מספיק בשביל לאחד את כל הפחמימות. כמו מה? למעשה, אפשר להשתמש בכל נוזל, וראיתי כבר מתכונים שמתבססים על מים, או חלב, או מיץ, אבל אני אישית מאמין שעדיין צריך משהו קצת יותר סמיך מזה בשביל לאגד את המסה הזו בצורה אפקטיבית. מה האופציות שלנו? ריוויון, גבינה רכה, דבש, מייפל, מי קוקוס, חלבון ביצה ועוד כמה דברים קצת יותר הזויים שלא נזכיר כאן. לא משנה, לעבודה –

1) הברירה הטבעית – אותה גברת בשינוי אדרת. אם במקור משתמשים בחמאה/מרגרינה, אז אפשר להשתמש בחמאה/מרגרינה מופחתות שומן. על 1.5 כוסות פירורי פתי בר, מוסיפים 3 כפות מרגרינה או חמאה לייט/סופר לייט/אולטרלייט, ו-4 כפות סוכר. דוחסים על תבנית 22 ס”מ (רצוי משומנת קלות), ומקררים. אין צורך לאפות.

2) הברירה הטבעית מינוס – בדיוק כמו המתכון לעיל, אבל משתמשים גם בחלבון. מכיוון שהחלבון מוסיף קצת לחות, אז אפשר לקצץ בשומן. פשוט שמים כף וחצי של שומן עם חלבון. ובמקרה הזה, כן צריך לאפות, ב-180 מעלות כ-7 דקות. גילוי נאות – במקור רשום שצריך רק חצי חלבון, ואת השאר משלימים עם מים/מיץ/חלב (עוד חצי כף), אבל אני אף פעם לא ניסיתי את זה ככה. (ואם מישהו יגיד לי איך מודדים חצי חלבון, אני אשמח)

3) יוגורט /ריוויון – על 1.5 כוסות של פירורי פתי בר, מוסיפים 3 כפות של יוגורט (בערך 100 מ”ל), ו-2 כפות סוכר. מערבבים הכל היטב, משטחים על תבנית 22, ואופים ל-5 דקות ב-180 מעלות. (אפשר להוסיף 2 כפות קקאו)

4) גלוקוזזזז – 1.5 כוסות פתי בר, עם 3 כפות של דבש/מייפל/סירופ על בסיס גלוקוזה אחר (כמו אלו של השוקולד לפנקייק). שוב – מערבבים, ומשטחים על תבנית. אופים כ"נ”ל. (אם משתמשים בסירופ נייטרלי, אפשר להוסיף כף קקאו בשביל הטעם)

5) השומן הטבעי – רעיון מקורי, אבל האמת שלא ניסיתי. לפני הריסוק של הפתי בר, מוסיפים למעבד המזון גם אגוזים/שקדים. השומן שנמצא בהם באופן טבעי, יוצא החוצה (כמו שקורה כשמכינים חמאת בוטנים), ומאחד את הפירורים. אם זה יעבוד למישהו, אני אשמח לשמוע. ואם לא – אני אשמח לא לשמוע. אגב, אם זה עובד, אז אין שום סיבה שחמאת בוטנים לא תעבוד גם כן…

 

מי שטוב במשחק “זה הסוד שלי”, בטח שמתם לב שבעקרון מערבבים 3 כפות של נוזל סמיך עם 1.5 כוסות של פירורים. אז אפשר גם לשלב. במקום 3 כפות דבש, אפשר רק 2 כפות דבש וכף מרגרינה. מן הסתם זה יהיה יותר דומה לקלתית אמיתית מאשר רק עם סירופ. והמתיקות? לפי הטעם, בין 2-4 כפות. אם משתמשים ב”מאחד” ניטרלי, אז צריך, ואם לא (כמו בסירופים), אז אפשר לוותר על הסוכר.

 

גילוי נאות #2 – כן, הקלתית אינה דלת שומן. אבל בהתחשב בעובדה שהולך להיות עליה משהו, אז אני מאוד מקווה שהוא יהיה דל שומן בפני עצמו (למשל, מלית תפוחים? עוגת גבינה אפויה? לא חסר), ואז כל פרוסה בפני עצמה, דווקא כן תהיה דלת שומן.

גילוי נאות #3 – בואו לא נשלה את עצמנו. זוהי לא קלתית אמיתית, שתחזיק כמו קלתית אמיתית. מכיוון שהיא בנויה על פחות שומן, היא תספח כל נוזל אחר שנקרה בדרכה, או במילים אחרות  – מלית נוזלית תהפוך את הקלתית הזו תוך פחות מיומיים ל… משהו שהוא לא קלתית :). עוד סיבה טובה – לחסל את זה מהר :).