כן, אז קרה איזה דבר אחד או שניים טובים מהטיול שלי בפיליפינים. אני כמובן ממעיט להזכיר אירועים חריגים שכאלו, שכן אנחנו לא באמת רוצים לראות אותי מאושר, נכון? אז מדחיקים וממשיכים הלאה.

אבל על אף הקולינריה המחרידה שיש שם, אפשר למצוא דבר אחד או שניים חיוביים לגבי המטבח הפיליפיני. למשל, הצפת האורז את 7107 האיים שם מספקת אין ספור מתכונים רווי פחמימות, במיוחד לאור העובדה שאין להם הרבה כסף לקנות חלבונים איכותיים (ולא, אני לא אפרסם את המתכון המהולל לרגלי תרנגולות בציר נוזלי ביצת ברווז על מצע (תנחשו תנחשו!) אורז שיש להם שם).

אז מה גיליתי באמתחתי? למשל, הלו-הלו. וכן, הם עלו על זה הרבה לפני ביונסה. ואומרים את זה בדיוק כמו שאנחנו עונים לטלפון (או לשני טלפונים, או לטלפון אחד עם קו לא ממש איכותי). אז הדבר הזה הוא הקינוח הלאומי בפיליפינים, ואני יכול לתת לכם את המתכון שלו, אבל אתם תוכלו להעתיק יפה את כל המצרכים, ללכת למכולת, לחפש אותם, ולהסתפק אחרי 4 שעות חיפוש בגלידה. בעיקרון הוא מבוסס על כל מיני פירות טרופיים טריים (שאת רובם אין בארץ), פלוס כל מיני שימורי קטניות מתוקים (שגם אין ממש בארץ), כשכל זה מכוסה בחלב קוקוס והמון קרח (שאותם כן אפשר להשיג בארץ), אבל בשביל שזה ייראה ככה:

כנראה שתצטרכו לקחת איזו טיסה או שתיים למקום רחוק. בפעם האחרונה שבדקתי, לא היתה בארץ מחית של דלעת סגולה. ל-jackfruit אפילו אין שם בעברית. וגם שעועית מתוקה משומרת (שימו לב, גם לבנה וגם חומה) לא בדיוק נפוצה בסופר. ועוד כהנה וכהנה. מי שממש מתעקש יכול לחפש (…) כאן.

אז מה כן עושים? מתחכמים. או לפחות מאלתרים, עם ניסיון לשמור על המקור. אז הגרסה שלי היא קצת יותר דלה בשומן (עם קצת פחות חלב קוקוס), אבל עדיין עם פירות טרופיים בעיקר. מי שמתעצל גם מזה, פשוט יכול להחליף את הפירות בקופסאות שימורים של קוקטייל פירות… אבל הבסיס הולך בערך ככה:

3X כוסות של פירות טריים, חתוכים לקוביות

2X כוסות של קרח כתוש

X כוסות של חלב קוקוס (או חלב מרוכז)

X כוסות של חלב

והשאר – זה קישוטים לפי רצונכם (קורנפלקס, אגוזים (משמין), שקדים (משמין), פתיתי קוקוס (משמין), פתיתי שוקולד (משמין) ומכאן ואילך אתם מבינים שבעקרון כמעט כל מה שלמעלה משמין :) )

אז למי שאין את המצרכים שאני אציין, פשוט יכול לגוון כרצונו… תתפרעו :)

רוצים דוגמא?

1/2 כוס בננה

1/2 כוס מנגו

1/2 כוס קיווי

1/2 כוס פפאיה מיובשת

כוס של ג’לטין כלשהו, רצוי טעם אקזוטי

(כל הנ"ל חתוכים לקוביות בינוניות)

2 כוסות קרח כתוש

כוס חלב מרוכז (יותר דל-שומן מחלב קוקוס, שידרוש גם תוספת סוכר)

כוס חלב דל

שדרוגים:

* מצד אחד, נתתי דוגמא של פירות זמינים למדי. מצד שני, אם מוצאים פירות טרופיים אחרים זמינים – בכיף.

* תמיד אפשר להיות עצלנים, ולעשות את הכל מפירות טרופיים משומרים – אננס, ליצ’י, רמבוטן, וכל הנפלאות שמייבאים מתאילנד.

* להחליף חצי מהג’לטין בטפיוקה, למי שיש כוח להכין.

* להוסיף 2 כפות גלידה (תאימנו או לא, ויש גם דלות-שומן!), מה שעושים גם בפיליפינים, כדי שיוכלו לקרוא לזה Special, ולגבות על זה עוד 80 אגורות, החצופים.

חישובים? המממ… לאור זה שאין מתכון מדויק, זה קצת מסובך. אבל…

* חצי כוס פרי מתוק זה בערך 15 גרם פחמימה. (80 גרם פרי)

* כוס ג’לי זה 38 גרם פחמימה, ו-4 גרם חלבון. (270 גרם ג’לי)

* כוס חלב (דל-שומן!) זה 12.5 גרם פחמימה, 7.5 גרם חלבון, ו-2.5 גרם שומן. (250 גרם חלב)

* כוס חלב מרוכז… אוהו – 166 גרם פחמימה, 24 גרם חלבון, ו-26 גרם שומן… (זה בערך חצי מכמות השומן בכוס חלב קוקוס אגב) (300 גרם חלב)

כל זה מניב 7 כוסות של הקינוח הזה (קצת יותר מקילו), עם 275 גרם פחמימה, 35 גרם חלבון, ו-28.5 גרם שומן. 2.7% שומן…

אז מי שבאמת רוצה להיות דייקן על הדל-שומן (2%) שיחליף 1/3 כוס חלב מרוכז בחלב רגיל, יוסיף סוכר, יוסיף קורנלפקס, חמוציות, עוד חצי כוס של פרי אחד, שיבולות שועל, מה שהוא רוצה!!!! רק שיהיה מרוצה :)

בתאבון :)