כשנכנסתי ביוני 2006 לחדר כושר במרכז ת”א ‘סתם’ בשביל לראות איך זה, ידעתי שזה לא הולך להסתיים בחדר כושר. כושר זה רק חלק מאורח חיים (סגפני :) ), שאמור בסופו של דבר להביא להרגשה (כללית) טובה יותר. והמשפט האחרון הוא פשוט דרך יפה מאוד לומר שהיה צריך להיות טמבל בשביל לחשוב שרק חדר כושר יביא לי את מבנה הגוף שייחלתי לו (בניגוד למבנה הכחוש בו התהדרתי במשך 28 שנים).

אז אי שם, בנבכי האינטרנט, התחלתי קצת לקרוא. על איך מתאמנים, כמה מתאמנים, אבל בעיקר – על איך, מה, כמה, ולמה – אוכלים. וקראתי. וקראתי עוד, כיאה למהנדס שחי על עובדות והוכחות מדעיות. ומאז ועד היום – פשוט התעניינתי במה שעניין אותי – לגדל שרירים. עניין לי את הישבנון לגבי נתרן או וויטמינים או כולסטרול וכד’. יותר חלבון, פחות שומן – זה הספיק לי. אבל עם הזמן, נתקלתי לא מעט גם במה שעניין את אותו ישבנון, אז גם זה נכנס מתישהו לתודעה.

נכון, אני לא תזונאי, ולא מתיימר להיות כזה. אבל לצערי, רוב אלו שכן יצא לדבר איתם בנושא, מבינים בעיקר בעיקר בדבר אחד – איך מורידים במשקל. בכל הנוגע לעלייה פרודוקטיבית במשקל – רובם יודעים להגיד ‘יותר קלוריות’. וכשמבקשים לעלות רק מסת שריר, אז מקבלים תשובה כמו ‘יותר חלבון’. וכשמבקשים להוריד אחוזי שומן, אז מקבלים תשובה כמו ‘לאכול פחות שומן’. בקיצור, תשובות רציניות ומעמיקות. מה שבסופו של דבר – החזיר אותי לקריאה עצמית.

אבל, לצערי, גם הקריאה לא הספיקה. בכל מה שנוגע לתזונת חדר כושר, מסתבר שרוב המקורות ברשת מתבססים בסופו של דבר על מה שמזיז את העולם – כסף. יצרני מזון, ובעיקר יצרני תוספים, משלמים כסף לא רע לאנשים, בשביל שיכתבו דבר כזה או אחר. לא בדיוק לשקר, יותר… ‘לצייר את התמונה מזווית אחרת’. בעולם כזה סובייקטיבי, במיוחד באינטרנט, כשאין כמעט בקרה על מה שנכתב שם, קל מאוד ללכת לאיבוד.

אז הנה הזווית שלי. אני לא ממומן ע”י אף אחד, ולא עושה תזה בשום דבר, ואין לי שום אינטרס. אין לי זכויות יוצרים על הידע הזה, ומצד שני – גם אין לי הרבה אחריות. אבל, לפחות אני יכול להבטיח דבר אחד – שום דבר שנכתב בבלוג תחת "דעות", לא נכתב ממגמתיות מסוימת, וגם לא נכתב ללא בדיקה או וידוא. יכול להיות ששמעתם כבר, יכול להיות שלא…  אבל לרוב אני משתדל לא לחזור על דברים שכתבו במקומות אחרים. בשביל זה יש לינקים :).

מודעות פרסומת